חדרי למידה לבחינות הבגרות בתנ"ך > בחינת הבגרות בבקיאות > ספר יהושע > סיכום פרקים א‘-י"ב
סיכום פרקים א‘-י"ב

סיכומים ושאלות בספר יהושע

הוכנו בידי מאיר עםשלם

הקדשת יהושע להנהגת העם – פרק א'

חלוקת הפרק

א ט ה' הקדשת יהושע לתפקידו.

י יא יהושע מצווה את שוטרי העם להתכונן למעבר הירדן.

יב יד יהושע דורש משניים וחצי השבטים לקיים את התחייבותם למשה לעבור

      חלוצים לפני ה'.

טז יח העם מקבלים עליהם את מנהיגותו של יהושע.

 

סיכום

 

לאחר מות משה, ממנה ה' את יהושע להנהיג את עם ישראל, ומבטיח לו שיהיה עמו בכל אשר ילך.

על מנת להגביר את הביטחון של יהושע בעצמו, מוצאים אנו הן בדברי ה' ליהושע והן בדברי העם ליהושע מילות עידוד ותמיכה.

1.                  בדברי ה' : ( ב- ט )

א. מימוש ההבטחה של ירושת הארץ ישראל נדרשים רק לעבור את הירדן, וה' מייד  

     ינחילם את הארץ.

ב. הבטחה להגנה מושלמת מעם ה'.

ג. החזרה על דברי העידוד 'חזק ואמץ' יהושע צריך להרגיש את עצמו חזק ובעל

   ביטחון בעצמו ובה' כדי לממש שתי מטרות:

1.                          להנחיל את הארץ לעם '...כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם'  (ו)

2.                          ללכת ולהוליך את העם בדרך התורה 'אל תסור ממנו ימין ושמאל' (ז)

ה' מבטיח ליהושע עזרה צמודה אך דורש ממנו שלא יישבר בפני העם 'אל תערוץ ואל תחת' (ט) 

2. בדברי העם : (טז יח)

א.    אישור דברי ה'.

ב.                   שמיעה בקולך, כפי ששמענו בקול משה. (יז)

ג.                    חזק ואמיץ.

השבטים מדגישים בדבריהם את נכונותם ואת רצונם לראות את יהושע כיורשו של משה, ומבטיחים לשמוע בקולו.   

    

יהושע מקבל עליו את הנהגת העם, ומצווה את שוטריו לעבור בעם, ולהכינם לחציית הירדן בעוד 3 ימים.

יהושע דורש מ - 2.5 השבטים (ראובן גד וחצי שבט המנשה ) לקיים את הבטחתם למשה, שייכנסו חלוצים לפני העם ויהיו עמם עד לאחר נחלת הארץ.

 

בספר במדבר פרק ל'ב מוצאים את 2.5 השבטים דורשים ומבקשים ממשה לא לנחול בעבר הירדן המערבי אלא המזרחי מכיוון שיש להם מקנה רב והמרעה בעבר הירדן המזרחי רב. משה לשמע בקשתם התחלחל וכעס עליהם מאוד כיצד הם מעיזים לדרוש זאת הם יפחידו את העם ויגרמו לכך שהעם לא ירצה להיכנס לארץ.השבטים חזרו בהם מבקשתם הראשונה, והבטיחו לסייע בידי העם בכיבוש הארץ.

 

בספר יהושע פרק א', מבקש מהם יהושע למלא את הבטחתם, והם נענים לו ומבטיחים שיקיימו אותה. עדות לכך ניתן לראות  בספר יהושע פרק כ'ב שיהושע משחרר את 2.5 השבטים לחזור למשפחותם בעבר הירדן המזרחי.

מנהיגי השבטים מקבלים את מנהיגותו של יהושע ומבטיחים לו לקיים את כל אשר יאמר.     

 

שאלות חזרה

1.                  עיין בפרק א' פסוקים א ט.

א.                               כתוב בלשונך שתי הבטחות שהבטיח ה' ליהושע בפסוקים אלה.

ב.                               במה התנה ה' את קיום הבטחותיו ליהושע ? (ז ח).

ג.                                הביטוי 'חזק ואמץ' כתוּב שלוש פעמים       בפסוקים אלה (ו, ז ו ט).

    כתוב שני תחומים בהם דִרבן ה' את יהושע להתחזק בפסוקים אלה.

2.                  ציין ע'פ האמור בפסוק יא, את תאריך ההתרחשויות בפרקנו. (הֵעזר בד', יט.)

3.                  בפסוקים יב טו צוה יהושע את שניים וחצי השבטים.

      א. מה הייתה דרישת יהושע מבני שניים וחצי השבטים שנחלו בעבר הירדן             

         בפסוקים אלו ?

     ב. עיין בספר במדבר פרק לב וכתוב:

1.                              מה בקשו שניים וחצי השבטים ממשה ומדוע ?

2.                              מה הבטיח להם משה ?

     ג. ציין שני מקורות בספר יהושע בהם מפורש כי שניים וחצי השבטים קיימו את 

         התחייבותם למשה, ובאיזה הקשר נאמרו דברים אלו ? (ד' , יב; כב, א -  ד)

4. א. במה התנו השבטים את נכונותם לקבל עליהם את יהושע כמנהיג ? (יז).

    ב. בעקבות איזה אירוע ידעו כל ישראל כי תנאי זה התממש ? בסס תשובתך על 

        לשון הכתוב.

 

 

פרק ב' - שליחת המרגלים ליריחו

חלוקת הפרק

א ז שליחת המרגלים ליריחו.

ח יא רחב מספרת למרגלים שהעם ביריחו פוחד מעם ישראל.

יב כ שבועת המרגלים להציל את משפחת רחב ואותה.

כא כד המלטות המרגלים מיריחו.

 

 סיכום 

יהושע שולח 2 מרגלים לרגל ביריחו, למרות הניסיון הקודם שהיה לו עם מרגלי משה, ומטרתם על פי הרלב'ג :

1.                  איסוף מידע אסטרטגי, כדי לדעת מהיכן כדאי לתקוף.

2.                  לנסוך ביטחון בלב יהושע והעם כאשר ישמעו שהם פוחדים מישראל.

קיים הבדל מהותי ועיקרי בין מרגלי משה למרגלי יהושע שבא לידי ביטוי במטרות המרגלים. משה היה מעוניין להחדיר מוטיבציה לעם כדי שירצו להיכנס לארץ, ולכן דרש מהמרגלים לספר את טיב הארץ, וביקש אף שיוכיחו זאת ע'י הבאת דוגמאות מהארץ. המרגלים לא התחמקו מלהראות את פירות הארץ אלא הם טענו שהעם לא יוכל ליהנות מפרות הארץ 'כי עז העם היושב בארץ' ואין באפשרותנו לכבוש את הארץ. יהושע אינו שולח אותם במטרה לבדוק את יכולתם לכבוש את הארץ, אלא לבדוק כיצד לכבוש אותה.

הדומה והשונה בין מרגלי משה למרגלי יהושע :

 

            מרגלי משה

                   מרגלי יהושע      

היוזם

           דרישת העם

 יהושע שלחם מדעת עצמו

מהיכן    נשלחו ?

משה שלחם ממדבר פארן שהיה רחוק מהארץ, והסתפקו אם יוכלו לכבוש את הארץ. 

יהושע שלחם מן השיטים שהיה בגבול הארץ. כדי לבדוק מאיזה מקום נוח לכבוש.

מספרם

12 מרגלים

 2 מרגלים

מעמדם

נשיאים

פשוטי העם

רמת החשאיות

בפרהסיא

חרש

יעד השליחות

כל הארץ (לעמוד על טיבה) היבט אסטרטגי

איזור יריחו היבט טקטי

טיב הביצוע

מדויק ומלא

חלקי

משך השליחות

40 יום

3 ימים

 

הדיווח

ומסקנותיו

'...וגם זבת חלב ודבש היא וזה פריה...אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות...ענקים. לא נוכל לעלות...חזק הוא ממנו'.

כל מה שקורה להם.

 

 

נמוגו כל יושבי הארץ מפנינו.

הדיווח מופנה אל

משה ואהרון וכל העם

יהושע

תיאור הפעילות

לתור את הארץ

לחפור את הארץ

תגובת העם

 

התוצאות

ויבכו העם, וילונו על משה ועל אהרון... טוב לנו שוב מצרימה. 

38 שנות גזירה החמצה היסטורית

מתכונן לחציית הירדן

 

תחילת כיבוש הארץ

 

המרגלים נחשפים ומוצאים מחבוא בביתה של רחב. לטענת מלך יריחו, מגיבה רחב שאכן היו כאן 'מרגלים' אבל הם כבר ברחו. כשעזבו החיילים את ביתה, ניגשת רחב אל שני המרגלים ומספרת להם כי תושבי הארץ פוחדים מעם ישראל, בעקבות השמועות ששמעו :

1.                    קריעת ים סוף

  2 . הריגתם של מלך חשבון ועוג מלך הבשן.

רחב מבטיחה לשמירת הסוד על בואם של המרגלים , ומבקשת מהם שלא יהרגו אותה ואת בני משפחתה. המרגלים נשבעים לרחב כי לא ייפגעו לרעה במשפחתה אם תקיים את התנאים הבאים:

1.                  רחב לא תפרסם את דבר בואם של המרגלים.

2.                  קשירת חוט השני בחלון ביתה.

3.                  בני משפחתה יהיו  כל הזמן בתוך הבית.

 

רחב מקבלת תנאים אלו. והמרגלים נמלטים מיריחו ומעבירים ליהושע מסר כי התושבים פוחדים מעם ישראל.

 

 

שאלות חזרה.

1.                  א. ציין שני דברים בהם סייעה רחב למרגלים ? (ד ו, ט יא)

     ב. מהי השבועה שנשבעו המרגלים ביריחו לרחב, ומה הביא את המרגלים  

          להישבע שבועה זו ? (יב-יד)           

     ג. ציין שלושה דברים שדרשו המרגלים מרחב כתנאי למחוייבותם לשבועה זו ?

         (יח, יט, כ).

     ד. איזה תפקיד מיוחד היה למרגלים בכיבוש העיר ? (ו', כב כג).    

2.  א. מהו התפקיד שהטיל יהושע על המרגלים שנשלחו ליריחו? (א)

     ב. מה היה המסר אותו הביאו מרגלי יריחו משליחותם, ועל סמך מה הם ביססו    

          את תשובתם? (כד, על סמך פסו' ט – יא)

     ג. כתוב שלוש הזדמנויות נוספות בהן מסופר בספר יהושע על פחד עמי הארץ 

         מבני ישראל. בכל מקרה כתוב גם את הסיבה הכתובה בספר לפחדם של עמי

         הארץ מעם ישראל. (ה,א ; ט,כד; י,ב)

     ד. באיזה הקשר מסופר בספר יהושע על פחד ישראל מיושבי הארץ? (ז,ה)

3.   ציין שני מקרים, עליהם מסופר ביהושע, בהם הזכירו תושבי הארץ דברים   

       שארעו  לעם ישראל במדבר? (ב, י-יא; ט, ט-י)

4.  א. ציין פעולת ריגול נוספת המתוארת ביהושע? ( ז, ב-ג)

ב. באיזה מקרה נוסף המסופר בספר יהושע הסתובבו אנשים ברחבי הארץ, ולשם

    מה הם עשו זאת? (יח, ב- י)

5.  למי מסרו המרגלים מיריחו את דיווחם, ולמי מסרו המרגלים  ששלח משה את  

      דיווחיהם? (יהושע ב', כד מול במדבר יג,כו)

 

 

                               פרק ג - מעבר הירדן

חלוקת הפרק

א מעבר הירדן

ב י השוטרים מצווים את העם ללכת אחרי ארון ה'

     דברי יהושע לכוהנים.

     ז ח  הבטחת ה' ליהושע שיגדיל את שמו בקרב העם.

     ט י  יהושע אומר לעם כי נס כריתת הירדן מסמל שה' יהיה איתם לכל

           אורך הדרך.

יא יז סדר מעבר הירדן.

 

סיכום

 

בני ישראל מתכוננים לחציית הירדן. שוטרי העם עוברים בעם ומצווים את העם ללכת אחר ארון ברית ה' ולתפוס מרחק של כקילומטר וחצי (כאלפיים אמה), כי הם בגדר של 'זרים' לקדושת הארון.

 

הכוהנים נושאים את ארון ה' בציווי יהושע וחוצים את הירדן, כאשר הירדן היה בשיא זרימתו בתקופת הקציר (ניסן), בזמן הפשרת השלגים בחרמון.

 

בשלושה מקומות נשאו הכהים את הארון למרות שהמצווה הזו שייכת בלוויים :

1.                  כשעברו את הירדן.

2.                  כשסבבו את יריחו.

3.                  כשהחזירוהו למקומו בימי שלמה לבית קודשי הקודשים.

 

  ומתייצבים עם ארון ה' באמצע הירדן, וכתוצאה מכך נכרת הירדן, ובני ישראל עוברים לצדו השני של הירדן בחרבה.

 

הכוהנים עומדים במקומם ומסמנים את מקום לקיחת 12 האבנים שישמשו כעד לנס כריתת הירדן בגלגל.

 

 

פרק ד - מעבר הירדן

 

חלוקת הפרק

א ג ה' מצווה לקחת 12 אבנים מהירדן למקום שילונו שם בלילה (בגלגל)

ד ח לקיחת האבנים למקום לינתם כדי שהדורות הבאים יזכרו שהירדן נבקע מפני

      ארון ה'.

ט -   הקמת 12 אבנים נוספות בתוך הירדן.

י יד מעבר הירדן (2.5 השבטים החלוצים, ואח'כ שאר העם).

טו יח עליית הכוהנים מן הירדן, וחזרת מי הירדן למקומם.

יט כד הקמת 12 האבנים בגלגל ומטרות הקמתן (1. לדור הבנים. 2. לשאר העמים

       3. לבני הדור הנוכחי).

 

סיכום 

   

לאחר שהכוהנים נעמדו בתוך הירדן עם ארון ברית ה', נעצרו המים.

 הכוהנים נוטלים תפקיד מרכזי בחציית הירדן. מקום עמידתם מהווה נקודת ציון ללקיחת 12 האבנים והנחתם בגלגל, ומקום עמידתם מהווה  גם נקודת ציון להנחת 12 האבנים בתוך הירדן.

 

מטרת הנחת האבנים בגלגל :

1.                  זיכרון לעם ישראל על הנס שנעשה לעם בכניסתם לארץ.

2.                  'למען דעת כל עמי הארץ' ידיעת כל עמי הארץ כי ה' נמצא בקרב עם ישראל.

 

לאחר שהכוהנים נעמדו ונעצר הירדן, עברו כל עם ישראל כולל 2.5 השבטים את  הירדן, כשעברו כולם את הירדן נותקו רגלי הכוהנים ממקום עמידתם, ורק לאחר שעברו לגדה השניה חזר הירדן לזרימתו הקודמת.

 

 

יוצא אם כך שלכוהנים היו שלוש מטרות בעמידתם בירדן :

1.                  התייצבות בתוך הירדן  על מנת לגרום לו להכרת לשניים.

2.                  קביעת מקום נטילת האבנים מתוך הירדן על מנת לבנות מזבח בגלגל.

3.                   קביעת מקום הנחת האבנים בתוך הירדן. 

 

 

          

פרק ה - מילת העם והקרבת הפסח

 

חלוקת הפרק

א תאור פחד הגויים מעם ישראל.

ב ט יהושע עושה ברית מילה לבני ישראל שנולדו במדבר בגבעת הערלות (בגלגל).

י יב הקרבת הפסח והפסקת המן.

יג טו התגלות שר צבא ה', שחרבו שלופה בידו, ליהושע ביריחו.

 

סיכום

 

חציית הירדן הגיעה לאוזנם של מלכי האמורי, שמועה שגרמה להם לפחד מעם ישראל.

דור הילודים במדבר לא נימולו, מהחשש לסכנם מפאת הדרך. יהושע מצֻוֶה על ידי ה' למול את כל דור הילודים, שלא נימולו. לאחר שיהושע מל אותם, יכלו בני ישראל להקריב את קרבן הפסח מכיוון שיש קשר ישיר בין ברית מילה לקיום קרבן הפסח כפי שרואים זאת מציווי התורה בספר שמות (פרק י'ב פסוק מח). מיד לאחר קיום קרבן הפסח בט'ו בניסן, בט'ז ניסן כבר הפסיק המן לרדת למרות שעצם ירידתו הופסקה בז' באדר במותו של משה. במשך 3 שבועות התקיים  המן בכליהם.

 

 

פרק ו - כיבוש יריחו והחרמתה

 

חלוקת הפרק

א ה כיבוש יריחו. הבטחת ה' ליהושע על כיבוש יריחו וציווי ה' על סדר הקפת

      העיר.

ו י יהושע מצווה את העם מה לעשות במלחמת יריחו

יא טז סדר תקיפת העיר: העם מקיפים את יריחו עם הארון כאשר הכוהנים תוקעים   

              בשופרות, בכל יום הקיפו את יריחו פעם אחת, וביום השביעי הקיפו שבע    

       הקפות שלאחריהן כל העם הריעו.

יז יט יהושע מצווה את העם:

1.                              לא לנגוע בשלל העיר יריחו.

2.                              לא לפגוע ברחב ובמשפחתה.

כ כה נפילת החומות, כיבוש העיר, שריפתה והחרמת כל רכושה, והצלת רחב

       ומשפחתה.

כו -   יהושע מקלל את מי שיבנה את יריחו.

 

סיכום

         

אחרי ארבעים שנות נדודים במדבר ואחרי מילת העם, העם די חלש ומותש מה עוד שלא מדובר בצבא מאומן ומנוסה במלחמות. על כן הניצחון על יריחו משמעותי והכרחי ולכן יש צורך בנס. 

ה' מצווה את יהושע את סדר הקפת העיר ותקיעה בכל יום  וביום השביעי להקיף שבע פעמים  את העיר, כאשר לאחר הפעם השביעית הכוהנים תוקעים בשופרות ואחריהם כל עם ישראל.

 בעקבות ציווי זה מצווה יהושע את העם כיצד לנהוג בכיבוש העיר כפי שמצווה אותו ה' ומוסיף  שמכיוון שזו מלחמה ניסית כל הרכוש שבעיר שייך לה' בלבד ואין לנגוע בו.

עתה הופכים כל תושבי העיר ורכושה ל'חרם', כאשר לחרם ישנם ארבע משמעויות מבחינה הלכתית:

 א. השמדת ע'ז.

ב. השמדת אוכלוסין.

ג. הקדשה לה'.

ד. מיתת בית דין.

כאשר המשעות כאן היא השמדת האוכלוסיה והקדשה לה'.  

יהושע אף מזהיר אותם לא להזיק לרחב ולמשפחתה בגלל השבועה שנשבעו לה המרגלים בתמורה להסתרתם בביתה.

 

הסיבות להחרמת השלל

1.                  מלחמה ניסית, מלחמת ה', העם לא טרח בה, ולכן אין לו זכות על שללה.

2.                  מלחמה ראשונה של העם בכנען וכל דבר ראשון שייך תמיד לה'.

3.                  יריחו= עיר נדחת, וכדין עיר נדחת שללה נאסר ואסורה בבנייה.

4.                  יריחו נלכדה בשבת, ולן כל מה שנכבש קודש לה'.     

 

שאלות חזרה.

1.                  א. תאר בקצרה את צורת הקפת יריחו במשך ששת הימים הראשונים.

     ב. ציין שני הבדלים בין הקפת יריחו בכל אחד מששת הימים הראשונים לבין

         הקפת יריחו ביום השביעי.(פסוקים טו טז לעומת פסוקים י יא)

2.                  א. מהו הציווי שצִוה יהושע את העם בפסוקים יז יט ?

     ב. מי הם ה'מלאכים' הנזכרים בפסוק יז ? הֵעזר בפסוק כה.

     ג. מה הן שתי המשמעויות של המילה 'חרם' בפסוק יח ?

ד.                               מי בישראל לא קיים ציווי זה, ומה קרה כתוצאה מכך ? (ז', א ה)

3.                  מהי השבועה שהשביע יהושע את ישראל לאחר כיבוש יריחו ? (כו).

 

פרק ז - מעילת עכן

חלוקת הפרק

א    מעילת עכן בחרם העיר יריחו.

ב- ה  שליחת מרגלים לעי, וההפסד במלחמה.

ו - ט טענת יהושע כלפי ה', ותפילתו.

י טו הסיבה להפסד - מעילה בחרם.

טז יח לכידת עכן על ידי הגורל.

יט-   כו הודאת עכן ועונשו.

 

סיכום  

 

פרקנו מתחיל בעובדה שעכן מעל בחרם העיר יריחו. עובדה זר היא הבסיס  לכל מה שקרה בהמשך הפרק.

 יהושע מתכונן לקראת המלחמה נגד העי, והכנה זו כוללת  שליחת מרגלים לעי על מנת לבדוק את טיב העיר הצבא הנשק השטח וכו'. המרגלים חוזרים אל  יהושע עם מסקנות ברורות שאין לשלוח  את כל הצבא ועדיף להסתפק ב 3000 חיילים.

יהושע מקבל את מסקנות המרגלים ככתבם וכלשונן ושולח 3000 חיילים  למערכה,  תוצאות המפגש הראשון בין צבא ישראל לצבא העי נגמר בכישלון של ישראל ו - 36    הרוגים.

יהושע מקבל את התוצאות בצורה קשה ואף מתאבל על הרוגי ישראל. ומתלונן כלפי ה' כביכול על הרוגי ישראל ועל כישלון ישראל, כאשר הערך המוסף של כישלון זה הוא גרירת שאר העמים למלחמה נגד ישראל והורדת הביטחון של ישראל.

 תגובת ה' הייתה 'חַטָא ישראל' והכישלון היה בגלגל שתי סיבות :

.1 סיבה דתית -  רוחנית מעילה בחרם.

.2 סיבה צבאית - הערכה מודיעינית לקויה.

 

ועל מנת למצוא את מי שלקח את החרם יש להפיל גורל. יהושע מפיל גורל, ובסופו של דבר נלכד עכן ע'י הגורל. לשאלת יהושע מה הוא עשה ? מודה עכן שלקח מחרם העיר יריחו. עונשו של עכן סקילתו, וסקילת משפחתו ורכושו ולבסוף שרפתם.   

 

שאלות חזרה.

 

1.                  מה הן שתי הסיבות להפסד ישראל במלחמה הראשונה בעי ?

2.                  מה היו התוצאות של מלחמת העי הראשונה, וכיצד השפיעו תוצאות הקרב על שאר העם ?  

3.                  א. מה הם הנימוקים שמעלה יהושע בתפילתו לה' ? (ז ט).

     ב. מהו הרקע לתפילה זו של יהושע ? (ד ה). 

      ג. כתוב שתי הנחיות מעשיות שנתן ה' ליהושע לאחר תפילתו. (יד טו)

4.                  א. מה דרש יהושע מעכן לאחר שהתגלה בגורל כי עכן מעל בחרם ? (יט)

     ב. כיצד יישם עכן דרישה זו ? (כ כא)

5.                  ציין שני אירועים שיהושע ציווה את העם להתקדש לקראתם. (ג', ה; ז', יג)

6.                  ציין שני עניינים לגביהם מסופר על שימוש בגורל בספר יהושע. ז', יד יח; יח, ו)

7.                  ציין שני מקרים בהם מסופר בספר יהושע כי הקימו גל אבנים. (ז', כו; ח', כט)

8.                  א. באיזה הקשר נזכר חטא עכן באֵרוע אחר בספר יהושע ? (כב, כ)

     ב. מהי הסיבה להזכרת חטא עכן בהקשר זה ? (כב, טז כ)

 

 

פרק ח – כיבוש העי

חלוקת הפרק

א ב הבטחת ה' ליהושע לניצחון במלחמה ע'פ טקטיקה צבאית הנחת מארב.

ג ט תדרוך המארב ע'י יהושע.

י יט מהלך המלחמה טקטיקה צבאית ניתוק הצבא מתוך העיר.

כ כט נצחן ישראל.

 

סיכום

 

ה' מעודד את יהושע שלא יפחד להילחם נגד העי ומבטיח לו שיצליח לכבוש את העי ומצווה אותו  שהוא יעמוד בראש המערכה נגד העי שתעשה באמצעות מארב.

 

 בניגוד לאופי המלחמה נגד העיר יריחו שהייתה מלחמה ניסית שה' נלחם עם ישראל, המלחמה נגד העי התבססה על טקטיקה צבאית שנעזרה בסיועו של ה'. יהושע מציב שני מארבים סביב העיר, מארב ראשון המונה 30,000 חיילים מזרחית לעיר ומארב שני מערבית לעיר מונה 5,000 חיילים. יהושע ויתרת העם (שאר העם) מגיעים לפני העיר על מנת למשוך משם את כל חיילי העי מחוץ לעיר ולנתק אותם מהעיר כדי שהמארב השני ייכנס לעיר וישרוף את העיר כולה.

 

ברגע שיהושע מתקרב לעיר יוצאים כל חיילי העיר לרדוף אחרי יהושע והעם שאתו, בשלב מסוים יהושע מרים את ידו עם  הכידון  לסמן למארב השני להיכנס לעיר. המארב השני שורף את העיר כולה וכאשר חיילי העי רואים שהעיר נשרפת, הביטחון העצמי שלהם יורד והם  נסים לכיוון העיר, באותו רגע נכנס המארב הראשון לפעולה וחוסם את הכניסה לעיר.  חיילי העי מוצאים את עצמם בין המארב הראשון שהכיל 30,000 חיילים לבין יהושע ושאר העם. בצורה זו ישראל מנצחים את חיילי העי, כובשים את העיר, הורגים את תושביה ושורפים אותה באש. 

מלך העי נתפס ונתלה על עץ ולקראת ערב הורד על מנת שלא לעבור על איסור 'לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא  כי קללת אלוקים תלוי...'

 

יהושע והעם מקיימים שתי מצוות שכתובות בתורה:

.1 בניית המזבח על הר עיבל וכתיבת התורה עליו.

.2 קריאת הברכה והקללה בנוכחות כל העם.     

 

שאלות חזרה .

 

1.                  עיין בפסוק ב וכתוב מהו ההבדל בין הציווי שנצטוו ישראל בנוגע לשלל שביריחו

    לבין מה שנצטוו ישראל בנוגע לשלל שבעי.

2.                  א. כתוב בקצרה שני טכסיסים בהם נקט יהושע בכיבוש העי. (יד כב)

     ב. מה היה תפקיד החיילים שהיו עם יהושע, ומה היה תפקיד החיילים שבמארב ?

3.                  כמה מלחמות נלחמו ישראל בעי, ומה היו תוצאותיה של כל אחת מהמלחמות ?

4.                  א. היכן בנה יהושע מזבח לה', ואיזו הלכה הנזכרת בפרשת יתרו הוא קיים

          בבניית המזבח ? (ל לא, ע'פ הכתוב בשמות כ', כב)

     ב. מה הם שני הדברים שנעשו על גבי המזבח ? (לא לב)

     ג.  איזו פעולה נוספת נעשתה במעמד זה בהר עיבל ? (לג לה)

ד. באיזה הקשר אחר מסופר בספר יהושע על בניית מזבח, ומה הייתה מטרת

    הקמתו של מזבח זה ? (יהושע כב, י והמטרה בפסוקים כו כח)

 

 

פרק ט - הגבעונים

 

חלוקת הפרק

א ב מלכי כנען מתאחדים כדי להלחם בישראל.

ג יג תרמית הגבעונים.

יד כז כריתת הברית עם הגבעונים והפתרון שניתן לגבעונים עקב תרמיתם.

 

סיכום

  

כאשר שמעו כל העמים על כיבושי יהושע ואת שכניהם סופגים מכה אחר מכה, עושים הם יד אחת להילחם נגד יהושע וישראל אלא שמשהו משתבש : הגבעונים שהיו תושבי הארץ חששו למפגש עם יהושע והעם ולכן הערימו על יהושע וכל העם. על מנת שיכרתו ברית עמם. אלא שכריתת ברית עם יושבי הארץ אסורה לפי המצווה בספר דברים כ טז יח 'רק מערי העמים האלה ... לא תחיה כל נשמה. כי החרם תחרימם...'.

זקני העם ויהושע חוקרים יחד את הגבעונים ולשאלתו 'מי אתם ומאין תבואו ?' עונים הגבעונים תשובה סתמית 'מארץ רחוקה באו עבדיך' את דבריהם הם מבססים אף בהופעה חיצונית על מנת שיאמנו להם. הם באים לבושים בבגדים קרועים כאילו שנקרעו מתלאות הדרך, לקחו עימם לחם מעופש ונודות מים קרועים כדי שהתרמית תהיה מושלמת. בסיפורם הם שוזרים סיפורים מהעבר הרחוק:

1.                  מלחמת משה נגד סיחון מלך חשבון ועוג מלך הבשן.

2.                  מכות מצרים.

כדי שיהושע והעם לא יחשדו בהם שהם גרים קרוב.

המוזר הוא שיהושע מקבל את דבריהם ולא שואל באורים ובתומים, והתוצאה כריתת ברית.

כעבור שלושה ימים מגלים שהגבעונים יושבים בקרבם 'ועריהם גבעון והכפירה ובארות וקרית יערים' (יז) ומכיוון שנשבעו להם אינם יכולים להורגם, למרות שהשבועה הייתה בטעות, וזאת מחשש לחילול ה' כי לא כולם יידעו  שהשבועה הייתה בטעות, וישמעו רק שבני ישראל הפרו את הברית ללא הסיבה האמיתית, ויש חשש שישמיצו את ישראל כעם של רמאים ולא יידעו שהגבעונים הם אלו שרימו.

לכן כדאי לשמור על הברית שנכרתה עם הגבעונים ולא להסתכן בחילול ה'.(רד'ק)

 

הפתרון : יהושע והזקנים לא הורגים את הגבעונים, למרות לחץ כבד מצד העם הדורש להורגם, אך גם לא מתייחסים אליהם כאל בני ברית, והופכים אותם ל'חוטבי עצים ושואבי מים' (כא), אנשים נחותים העובדים עבודות שחורות. 

     

בדיעבד בני ישראל מרוויחים מכריתת הברית עם הגבעונים מכמה סיבות :

1.                  ההתנגדות הכללית לכניסת העם לארץ כנען נשברת.

2.                  הצטרפות העיר גבעון לישראל מחלישה את כוח ההתנגדות של הסביבה ליהושע.

3.                  גבעון משמשת נקודת אחיזה ליהושע בשטח מעצם היותה על גב ההר.

4.                   בידוד שני חלקי הארץ מלכי הדרום ממלכי הצפון, כדי שאף צד לא יבוא לעזור לצד השני.

 

הברית עם הגבעונים נשמרת במשך כל תקופת יהושע ותקופת השופטים. ומופרת ע'י שאול. ועדות לכך אנו מוצאים בימי מלכותו של דוד על כל העם כאשר מתברר לו שסיבת הבצורת שפוקדת את העם בגלל ששאול הרג רבים מן הגבעונים, כתוצאה מעקשנותם  של הגבעונים לתבוע בעלות על שטחי בירת שאול גבעת שאול שנלקחו מהם בעת בניית העיר, והדרך בה נקט שאול להשתיקם הייתה על ידי חיסולם.          

הדרך היחידה להפסיק את הבצורת היא לעשות את רצון הגבעונים. ורצונם הוא עונש של מידה כנגד מידה : שאול כמעט השמידם לכן הם רוצים להשמיד את בית שאול. דוד נותן בידם את כל צאצאי שאול, מלבד מפיבושת בן יהונתן, בעקבות השבועה שנשבע דוד ליהונתן, שידאג לזרעו (שמו'א כ טו).

 

שאלות חזרה

 

1.                  לפי פסוק א' מה עשו הכנענים כדי שלא ינוצחו כפי שקרה ליריחו ולעי ?

2.                   א. לשם מה באו הגבעונים למחנה ישראל ? (ו)

      ב. כתוב בקצרה שני אמצעים בהם השתמשו הגבעונים בכדי לשכנע את ישראל

          כי הם באו מארץ רחוקה ? (ד יג)

3.                   א. כיצד הסבירו הגבעונים, לפני שתרמיתם התגלתה, את המניע למעשיהם ?

          יא)

      ב. כיצד הסבירו הגבעונים, לאחר שתרמיתם התגלתה, את המניע למעשיהם ?

          (כד)

 4. מדוע רצו ישראל לפגוע בגבעונים   

                       

 

פרק י' - מלחמת מלכי הדרום

 

 

חלוקת הפרק

א ז אדניצדק מלך ירושלים מרכז את מלכי הדרום למלחמה על גבעון.

ח יד הגבעונים מזעיקים את יהושע, והוא מנצח את מלכי הדרום.

טו כז המלכים מתחבאים במערה במַקֵּדָה, ויהושע משמיד את צבא מלכי הדרום    

            ורק אחר כך הורג את המלכים שהתחבאו במערה.

כח מג כיבושי יהושע באזור הדרום וההר.

 

סיכום

 

מלך ירושלים שמע את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי ועל כריתת ברית הגבעונים עם יהושע, ומחליט ללמד את גבעון לקח : הוא קורא אליו חמישה מלכים מאזור הדרום שיצטרפו אליו להילחם נגד הגבעונים. הגבעונים בראותם שכל המלכים יוצאים להילחם נגדם, קוראים לעזרה את יהושע שיצילם מידי המלכים.

 

במלחמה זו יש שילוב של שני  המאפיינים שאפיינו את מלחמות יהושע בארץ:  1.מלחמה ניסית שה' מסייע ליהושע ולעם ישראל במלחמתם נגד מלכי האמורי. 2.מלחמה כדרך הטבע שבה יהושע מפתיע את מלכי הדרום בלילה.

 

יהושע שנמצא בבסיסו המרכזי בגלגל, מקבל עצה מאת ה' לפעול נגד המלכים בהפתעה, ובחסות החשיכה הוא בא על המלכים בהפתעה מוחלטת מהגלגל שבמזרח עד גבעון למרות הטורח הרב שכרוך בכך. כעת לא נותר למלכים ולצבאם אלא רק לנוס, והם נסים ובמהירות.  

 

במלחמה זו מוציאים אנו שני נסים שנעשו על מנת לעזור ליהושע במלחמה:

1.                  השלכת אבנים גדולות מהשמים בנס זה מתו מצבא האמורי יותר מאשר מתו ע'י צבא ישראל.

2. נתווספו שעות אור יום כדי לסיים את המלחמה. 'שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון'

 

יהושע מסיים את המלחמה ודוחק את צבא האמורי מערבה לכיוון בית חורון ומתמקם בבסיסו המרכזי בגלגל.

כשמתברר לו שהמלכים נטשו את לוחמיהם ודאגו רק לעצמם, והם מתחבאים במערה במקדה, הוא מבין שהמלחמה לא תסתיים אם המלכים יישארו בחיים כי הם יצליחו לארגן את צבאותיהם מחדש.

אחר סיום השמדת הצבא מתפנה יהושע לסגור חשבון עם חמשת המלכים, על כן הם מוצאים מהמערה ויהושע מצווה על קציני הצבא להניח את רגליהם על צווארי המלכים, פעולה שמסמלת זלזול במלכים והעלאת מורל בקרב צבא ישראל.

לאחר מכן נתלים  המלכים על עץ ומורדים לפנות  ערב על מנת שלא לעבור על איסור ' לא תלין נבלתו על העץ' (דבר' כא). לאחר הורדתם מהעץ מושלכים  המלכים למערה והמערה נסתמת.

 

בהמשך הפרק מתוארים כיבושי יהושע בערי הדרום.        

    

פרק י'א - מלחמת מי מרום מלחמת מלכי הצפון

חלוקת הפרק

א ט מלכי הצפון מתאחדים נגד יהושע.

י כג במלחמה ארוכה ומתישה מצליח יהושע לנצח את כל המלכים, ושורף את    

          העיר חצור.

סיכום

 

מלחמת מי מרום הנה המלחמה השניה המרכזית שיהושע נלחם נגד התארגנות של

מס' מלכים.

 

מארגן מלחמה זו יבין מלך חצור שמאגד תחתיו אל מלכי הצפון צבא מאומן ומחומש בצורה הטובה ביותר, וממולו  עומד יהושע עם צבאו הדל בציוד ובמספר חיילים, לא מאומן כיאות ללא ניסיון עשיר במלחמות.

 

 ה' מבטיח ליהושע שיהיה עמו במלחמה זו ואינו צריך לדאוג, ומייעץ לו עצה צבאית שיתקוף אותם בהפתעה במקום התארגנות במי מרום. בנוסף מצווה ה' את יהושע לשמור על 'טוהר המשק' כלומר, לא להשתמש בכלי המלחמה של האויב- אלא להשמיד אותם. פעולה כזו של שמירה על 'טוהר הנשק' מוצאים אנו במלחמת דוד נגד ארם צובא (בספר שמואל ב' פרק ח).

 

 לאחר נצחון יהושע על יבין מלך חצור, יהושע שורף את העיר חצור בלבד, כדי שהיא תשמש דוגמא לכל ערי כנען שיילחמו נגד ישראל, חצור הייתה עיר מרכזית וגדולה ולכן יהושע שרף אותה.

 

 בחלקו השני של הפרק מצוינים הערים שיהושע כבש, ואת גבולות הערים אותם כבש.

 

בחלקו השלישי של הפרק יהושע משמיד את הענקים מאזור חברון ומניחם רק באזור החוף (דהיינו עזה, אשדוד, גת).

 

משך זמן הכיבוש היה 7 שנים בנוסף ל - 7 שנות החלוקה בסך הכל 14 שנים של כיבוש וחלוקה,  שלאחריהם נתיישבו בני ישראל בארץ ישראל בשקט.

 

המסר בסיפורי הכיבוש

 

סיפורי הכיבוש, הם בעלי אופי אינפורמטיבי בניגוד לסגנון החווייתי רגשי המופיע בספרי שופטים ושמואל. ולמרות זאת הם בעיקר סיפורים היסטוריוזופים שתוך כדי הסיפור הם מדגישים מספר רעיונות :

1.                  דורו של יהושע, ויהושע בראשו, מילא את מצוות ה', בכך שכבש את הארץ כפי יכולתו.

2.                  עם ישראל נהג בעמים כפי שהם נהגו אתו. עמים שלא רצו להיכנע, הושמדו.

3.                  ה' עזר לעם לכבוש את הארץ, בתחילה בנסים ולאחר מכן יצר כוח הרתעה לעם.

    ובסוף שילב ה' נסים עם פעילות של העם, ובכך הביא לעם ביטחון ביכולתו

    הצבאית לנצח במלחמות.

 

פרק י'ב - סיכומי הכיבושים ושיר הניצחון

חלוקת הפרק

א ו סכום כיבושי משה בעה'י המזרחי.

ז ח סכום כיבושי יהושע בעה'י המערבי.

ט כד רשימת ל'א מלכי כנען.

 

סיכום

 

בפסקה הראשונה של הפרק מדובר בשני מלכי האמורי שמשלו בעבה'י המזרחי ואת תחומי ארצם שכבש משה והוריש לבני ישראל, כהכנה לכניסה לארץ, וההתמודדות עם שאר מלכי כנען.      

 

בפסקה השניה של הפרק פורטים הכתובים את רשימת ל'א מלכי כנען. ברשימה זו ניתן למצוא את שמותיהם של שבע עשרה ערים שמסופר על מלחמות יהושע בהם, ושמותם של ארבע עשרה ערים שאין להם אזכור בכתובים, וכנראה בגלל שלא אירעו בהם דברים חשובים שהיה צריך לכתוב אותם כזיכרון לדורות.

 

הרשימה מסודרת לפי סדר המלחמות וסדר מקומותיהן של הערים.

 

פרשת ל'א המלכים מבחינת צורתה היא שירת ניצחון, ובשיר ניצחון זה מסתיים חלקו השני של ספר יהושע.

 

רשימת ל'א מלכי כנען – שיר הניצחון

 

16 הערים הראשונות הנזכרות, נמצאות בדרום הארץ, ושמות רוב מלכי הערים אלה, נזכרו בשלוש המלחמות הראשונות שלחם יהושע יריחו, העי והמלחמה נגד מלכי הדרום.

 

15 הערים האחרונות, נמצאות במרכז הארץ ובצפונה.

 5 ערים מתוכם נזכרו במלחמת מי מרום מלחמה נגד מלכי הצפון.

 ויתר 10 הערים התפרסו בכל הארץ מהצפון ועד לדרום שאתם ניהלו יהושע והעם מלחמה ממושכת לאורך זמן.  

 


 


Walla! Mail - get your free 3G mail today

 


עוד |
  חזור
דף הבית | צור קשר הוסף למועדפים | הפוך לדף הבית
מה אהבתי תורתך - קהילת לומדי תנ"ך חמ"ד מחוז ת"א     עיר          
 
 
בניה וקידום אתרים בית ספריים 
בניה וקידום אתרים בית ספריים