חדר מורים > הוראת תנ"ך ביסודי > דרכי הוראה מאפיינות להוראת תנ"ך ביסודי
דרכי הוראה מאפיינות להוראת תנ"ך ביסודי

 דרכי הוראה מאפיינות להוראת תנ'ך בבית הספר היסודי

מבוסס על הרצאה של ברוריה מכמן

 

הזכרון של אבא / חגית בנזימן

כשאבא שומע 'בראשית ברא'

הוא תכף יודע את סוף השורה.

וכשאומרים לו 'נח איש צדיק'

הוא יודע להשלים מבלי להפסיק.

כי אבא למד בעל פה המון פסוקים בתנ'ך

ועד היום לא שכח.

אני רק לומד להבין ולומד לנתח

אז זה לא אשמתי שאני תכף שוכח

 

נציין מספר דרכי הוראה המאפיינים את הוראת התנ'ך בבית הספר היסודי:

לימוד של ספר שלם.  אחד ההבדלים הבולטים בין לימוד המקרא במחזור הראשון (בבית הספר היסודי) לבין לימוד המקרא במחזור השני (בחט'ב ובתיכוניים), הוא, שבמחזור הראשון לא מדלגים על פרקים. כל הפרקים נלמדים לפי סדרם, על מנת שתיווצר תשתית של ידע שתשמש מאוחר יותר כמצע ללימוד העיוני במחזור השני. ניתן לעיין בתוכנית הלימודים במקרא של בתי הספר היסודיים. תוכנית זו מחייבת בחירה מדוקדקת של פרשנים על מנת שלא ייווצר עיכוב והמורה יוכל לחגוג עם תלמידיו בסוף השנה את סיום לימוד הספר.

 

הוראה חזיתית (פרונטלית). יהושע רוזנברג הדגיש במאמרו את חשיבות נוכחותו של המורה בכיתה, לשם יצירת ההתפעלות וההזדהות של התלמידים עם החומר הנלמד. לעתים נוטים מורים בבית הספר היסודי להסתפק במילוי חוברות עבודה מוכנות למרות שאין תחליף בגיל זה לנוכחות המורה.

 

למידה חווייתית. המטרה החשובה ביותר של הוראת התנ'ך היא אהבת התורה והלמידה החווייתית עשויה לתרום רבות להשגתה. נקודה נוספת שרוזנברג מדגיש היא השימוש באמצעים שיגבירו את חווית הלמידה. הוא מציע להשתמש באמצעים דרמטיים, להמחיז עם התלמידים את הסיפור המקראי או את הסיטואציה ההלכתית (עיינו במאמרה של שרה נבנצל על האמצעים הדרמטיים בהוראת תנ'ך; במקום שיש לחן לכתוב המקראי, ללמד את התלמידים את הלחן, על מנת שדברי התורה יהיו שגורים על פיהם מתוך שמחה. רוזנברג מציע להשתמש גם במדרשי תמונה ולקרב את ליבם של התלמידים בעזרת דמיון. קיימים מספר מאגרים עם תמונות של סיפורי המקרא, הבולט מכולם הוא מאגר ציוריו של הצייר גוסטב דורה.

 

השימוש בסיפור. רוזנברג עמד על החשיבות של השימוש בסיפור והמללת הכתוב ללשוננו בתחילת לימוד היחידה. הדבר עוזר למפגש עם הכתובים, יוצר רצף ונותן מענה לקשיי הבנה. הסיפור מצית את דמיונם של התלמידים ומעורר עניין. הדבר חשוב במיוחד בכיתות היסוד בהן חלק לא מבוטל מן התלמידים עדיין לא הצליח לרכוש את מיומנויות הקריאה הבסיסיות.

 

שינון הכתובים. אחת ממטרות הוראת המקרא היא הנחלת בקיאות ועושר לשוני. רצוי שהמורה יבחר קטעים בולטים וירגיל את תלמידיו לשננם. השימוש בכתובים צריך ללוות גם את סיפור הכתוב בידי המורה. תוך כדי סיפור העלילה ובמהלך הדיבור רצוי שהמורה ישבץ ביטויים מלשון הכתוב.

 

הדפדוף לאחור. מורים רבים מרבים להשתמש בדפדוף ככלי לחיזוק ההמצאות של התלמידים במקרא, לקישור בין עניינים דומים, להשוואות בין כתובים ולצורך פרשנות הכתובים. צריך לזכור שהדפדוף קדימה, לכתובים שעדיין לא נלמדו הוא בעייתי עבור הלומד הצעיר ועל הרוב חסר משמעות עבורו. לעומת זאת הדפדוף לאחור, לכתובים שכבר נלמדו, מחזק את הידע הקודם ומשמש להעצמת התמצאותם של התלמידים במקרא.

 


עוד |
  חזור
דף הבית | צור קשר הוסף למועדפים | הפוך לדף הבית
מה אהבתי תורתך - קהילת לומדי תנ"ך חמ"ד מחוז ת"א     עיר          
 
 
בניה וקידום אתרים בית ספריים 
בניה וקידום אתרים בית ספריים